נדר יפתח
הלוחם המנודה יפתח נודר להקריב את הראשון שיצא לקראתו בשובו מן המלחמה — ובתו היחידה היא היוצאת.
הסיפור המקראי
ויפתח הגלעדי היה גיבור חיל, ואמו זונה, ואחיו מאשתו האחרת גרשוהו: לא תנחל בבית אבינו. ברח אל ארץ טוב, ויתלקטו אליו אנשים ריקים, ויצאו עמו לפשוט. בלחוץ בני עמון את גלעד, באו זקני העיר אותם הסירוהו ובקשו: הייה לנו לקצין, ונתנוך לראש לכל יושבי גלעד.
שלח יפתח מלאכים אל מלך עמון, מתווכח על נחלות אבות עד נדודי המדבר. כשל הוויכוח; באה המלחמה. ותהי על יפתח רוח יהוה, וידור נדר ליהוה: אם נתון תיתן את בני עמון בידי, והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה ליהוה והעליתיהו עולה. ויכם מערוער עד אבל-כרמים, עשרים עיר, מכה גדולה מאוד.
וישב אל המצפה, והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות, ורק היא — אין לו ממנה בן או בת. קרע בגדיו: אהה בתי הכרע הכרעתני. ענתה: אבי, פצית פיך אל יהוה, עשה לי כאשר יצא מפיך. אך הניחה לי שני חודשים, ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתוליי, אנכי ורעיותיי. הלכה, ובסוף שני חודשים שבה, ואביה עשה בה את נדרו אשר נדר. ותהי חוק בישראל: מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה.
אָבִי פָּצִיתָה אֶת פִּיךָ אֶל יְהוָה, עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ.שופטים י״א, ל״ו
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
הסיפור מתרחש בגלעד הברזל א׳, על מישור עבר הירדן בין הירמוך לארנון. סכסוכי הגבול עמוני-ישראלי המתוארים בפרק תואמים היטב לסקרים של מישור מידבא ואזור עמאן (ביינקובסקי, רוטלדג', מקדונלד), המתעדים רשת אתרים מבוצרים קטנים מהברזל א׳ — כולל מצודת עמאן עצמה — המשקפים תחרות טריטוריאלית בדיוק במקום שבו ממקם זאת שופטים י״א.
החילוף הדיפלומטי של יפתח עם מלך עמון (י״א, י״ד-כ״ח) הוא אחד הקטעים המשפטיים המנוסחים ביותר בתנ״ך — צירוף תקדימים, היסטוריית ברית, ומענקים אלוהיים בדפוס המקביל לחוזי השעבדות החתיים מן האלף השני. דייוויד מרקוס (Jephthah and his Vow, 1986) חקר את המבנה הרטורי לעומק, וטען שהפרק שומר זיכרון אותנטי של טיעון משפטי-היסטורי טרם-מלוכני.
הקרבת ילדים בלבנט הברזלי איננה המצאה ספרותית. חפירות בטופת הקרתגית (סטאגר וווולף, BAR 1984), והעדות הספרותית של מלכים ב׳ ג׳ כ״ז (מישע ממואב מקריב את בכורו) וירמיה ז׳ ל״א (התופת בגיא בן-הינום), מבססות את המנהג ברחבי העולם המערב-שמי. אימת סיפור יפתח טמונה דווקא בכך שהמספר אינו מרכך אותה: השופט מלא הרוח אינו פטור מן הלוגיקה הברזלית של מילותיו.
נדר יפתח הוא הלוקוס הקלאסי של אתיקת הסיפור המקראי: הטקסט אינו מאשר ואינו גוער, אלא משאיר את המחיר עומד.דייוויד מרקוס, Jephthah and his Vow (1986)