הכיבוש ותקופת השופטים
כיבוש יהושע, נחלות השבטים, ועידן מבוזר של מנהיגים כריזמטיים בטרם עליית המלוכה.
הסיפור המקראי
אחרי מות יהושע הארץ היתה ברובה בידי ישראל — אבל הכיבוש לא הושלם. ירושלים נותרה יבוסית. מישור החוף שייך לפלשתים. בעמקים שלטו מרכבות ברזל, טכנולוגיה שישראל עדיין לא שלטה בה. השבטים התפשטו בהריהם ובעמקיהם המוגרלים, כל אחד מנהל את ענייניו בעצמו. לא היה מלך בישראל; כל איש עשה הישר בעיניו.
כאשר שכחה ישראל את יהוה והלכה אחר אלוהי העמים, כוח זר קם ולחץ עליהם. בצרתם זעקו; אלוהים הקים שופט — שוֹפֵט, מנהיג צבאי כריזמטי — אשר הצילם. ואז שלום לדור אחד; ואז שכחה; ואז דיכוי שוב. המחזור חזר על עצמו: כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מארם, ואז עֶגְלוֹן ממואב, ואז יָבִין מכנען עם תשע מאות רכב ברזל, ואז המדיינים.
השופטים לא היו גיבורים חלקים. דְּבוֹרָה, נביאה ששפטה מתחת לתמר, היתה היחידה בין שופטים אלו; היא זימנה את בָּרָק, שסירב לצאת למלחמה בלעדיה. גִּדְעוֹן צמצם צבאו משלושים ושניים אלף לשלוש מאות — כדי להוכיח שהניצחון שייך לאלוהים. סיפורו של שמשון מסתיים כשהוא עיוור בעזה, מפיל עמודי מקדש פלשתים על אלפי אנשים ועל עצמו. אפילו שמואל, אחרון השופטים, שדברו לא נפל ארצה, לא הצליח לשמור בניו מקחת שחד.
התקופה הסתיימה בשתי אסונות אזרחיות: שבט דן גנב כהן לוי ואקים מזבח עבודה זרה בדן; וכמעט כליית שבט בנימין בעקבות הזוועה בגבעה. ועידה שבורה ומתמוטטת קראה למשהו אחר: שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם.
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.שופטים כ״א, כ״ה
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
תקופת השופטים מקבילה בדיוק לתקופת הברזל א׳ (כ-1200–1000 לפנה״ס), וזו בדיוק התקופה שבה הופעתה של ישראל ברישומים הארכיאולוגיים ניכרת ביותר ונחקרת ביותר. סקרים חלוציים של ישראל פינקלשטיין בהרי המרכז זיהו למעלה מ-250 יישובים כפריים ללא חומות המופיעים לאחר 1200 לפנה״ס — אתרים שהיו ריקים בתקופת הברונזה המאוחרת. הסמנים האופייניים לאתרים אלה: בתי ארבעת המרחבים, צנצנות אגירה עם צווארון, ועדר כמעט מוחלט של עצמות חזיר.
הפלשתים מספקים את הניגוד הארכיאולוגי. חמש ערי-מדינה שנחפרו היטב — עקרון (תֵּל מִקְנֶה), אשדוד, אשקלון, גת (תל צפית) ועזה — מציגות תרבות חומרית בסגנון אגאי מובהק: כלי חרס מיקניים, כירות ייחודיות, ועצמות חזיר בשפע. תקופת הברזל א׳ בכנען היא איפוא סיפורם של שני עמים מתהווים על רכסים מקבילים.
השופטים עצמם אינם מאושרים ישירות ארכיאולוגית, אך המבנה האזרחי שהם מייצגים — פדרציה רופפת של שבטים ללא מנגנון מינהלי מרכזי — מתאים בצורה מושלמת לדפוס ההתיישבות ההרי. אין ארמונות, אין טביעות חותם מלכותיות, אין רשימות מסים בהרי הברזל א׳.
הופעתה של ישראל בסוף תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת הפאזלים הגדולים ואחד העובדות הגדולות של ההיסטוריה המזרח-תיכונית.לורנס סטאגר (בפרפרזה)