הרמב״ם
משה בן מימון כותב את משנה תורה ואת מורה הנבוכים.
הסיפור המקראי
משה בן מימון (1138–1204), הידוע בראשי התיבות רמב"ם, נחשב להוגה הדעות היהודי המשפיע ביותר בעידן הפוסט-מקראי. הוא נולד בקורדובה שבספרד, אך בילה את רוב חייו במצרים, שם שימש כרופא החצר של הסולטן צלאח א-דין. יצירתו האינטלקטואלית הקיפה רפואה, מדע, פילוסופיה והלכה, ועיצבה את החיים היהודיים למשך מאות שנים.
שתי יצירותיו הגדולות ביותר מייצגות את שני עמודי התווך של מורשתו. 'משנה תורה' הוא קוד הלכתי מהפכני ושיטתי, המארגן את הדיונים הנרחבים של התלמוד לארבעה-עשר ספרים נושאיים. 'מורה נבוכים' הוא יצירת מופת פילוסופית שביקשה ליישב בין האמונה המקראית לבין התבונה האריסטוטלית.
השפעתו של הרמב"ם הייתה כה עמוקה עד שנטבע עליו המשפט: 'ממשה ועד משה לא קם כמשה'. הוא ניסח את 'י"ג עיקרי האמונה', שנותרו עד היום סיכום יסודי של האמונה היהודית. מחויבותו לרציונליות, לבהירות ולסינתזה בין ידע אוניברסלי למסורת פרטיקולרית ממשיכה להוות השראה להגות היהודית המודרנית.
מִמּשֶׁה עַד משֶׁה לֹא קָם כְּמשֶׁה.פתגם יהודי מסורתי
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
מנקודת מבט היסטורית, חייו ויצירתו של הרמב"ם הם סמל ל'תור הזהב' של יהדות ספרד ולתרבות האינטלקטואלית התוססת של העולם המוסלמי בימי הביניים. הקריירה שלו כרופא ומנהיג קהילתי מתועדת בגניזת קהיר, המכילה מכתבים אישיים, מרשמים רפואיים וטיוטות של כתבי יד שלו.
מבחינה לשונית, הרמב"ם כתב את יצירותיו ההלכתיות (כמו משנה תורה) בעברית משנאית צחה ובהירה, אך יצירותיו הפילוסופיות והרפואיות נכתבו בערבית יהודית (ערבית באותיות עבריות). הדבר משקף את תפקידו כגשר בין המסורת היהודית לשיח המדעי והפילוסופי הרחב של העולם דובר הערבית.
המחקר המודרני רואה ברמב"ם דמות מפתח בתולדות הרציונליזם. עמידתו על כך שיש לפרש את התורה באופן שאינו סותר את האמת המדעית המוכחת הייתה תרומה רדיקלית ומתמדת. ה'פולמוס על הרמב"ם' שפרץ לאחר מותו מדגיש את המתח שהוא ביקש לפתור בין דת גלויה לבין חקירה עצמאית.
יצירתו של הרמב"ם מייצגת את הניסיון המתוחכם ביותר בימי הביניים ליצור סינתזה מקיפה בין חוק דתי לפילוסופיה רציונליסטית.תולדות הפילוסופיה