שמשון ודלילה

הסיפור המקראי

ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח, ואשתו עקרה. בא מלאך יהוה אליה בשדה ואמר: הנה הרה ויולדת בן, ומורה לא יעלה על ראשו, כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן, והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים. ילדה את שמשון, ויגדל הנער ויברכהו יהוה, ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול.

חייו היו חידות וחֵמה. ראה אישה פלשתית בתמנתה ותבע מהוריו: אותה קחו לי, כי היא ישרה בעיני. בדרכו אליה שאג לקראתו כפיר אריות; שיסעו כשסע גדי, ובחזירתו מצא דבש בגווייתו. חד חידה במשתה החתונה — מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק — ולאחר שאשתו בכתה אותה ממנו ומסרה הפתרון לבני עמה, הכה שלושים איש באשקלון בשביל בגדיהם וחזר הביתה בחמה. אחר כך לכד שלוש מאות שועלים, קשר לפידים בין זנבותיהם, והבעיר את קמת הפלשתים, כרמיהם וזיתיהם.

ואז באה דלילה מנחל שורק, ששוחדה בידי סרני פלשתים באלף ומאה כסף לכל אחד. שלוש פעמים שיקר לה — אסרני בשבעה יתרים לחים, בעבותים חדשים, ארגי שבע מחלפות ראשי במסכת — ושלוש פעמים יצאו האורבים והיוכו. בפעם הרביעית הגיד לה את כל לבו: מורה לא עלה על ראשי, כי נזיר אלוהים אני מבטן אמי. הרדימתו על ברכיה, קראה לאיש, ויגלח את שבע מחלפות ראשו; ויסר כוחו מעליו, ויהוה סר מעליו.

תפסוהו פלשתים, נקרו את עיניו, והורידוהו לעזה, אסרוהו בנחושתיים, והיה טוחן בבית האסירים. אך החל שיער ראשו לצמוח שוב. ביום חג דגון, שלושת אלפים איש ואישה על הגג צופים בגיבור העיוור משחק לפניהם, ביקש שמשון מן הנער המנהיגו ביד שיציבהו בין שני העמודים אשר הבית נכון עליהם. ויקרא: זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלוהים, ואינקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים. ויט בכל כוחו, ויפול הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו. ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו.

תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים.שופטים ט״ז, ל׳

ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה

במת שמשון היא השפלה — אזור הגבעות הגליות בין הר ישראל למישור החוף הפלשתי — בדיוק אזור המגע שהארכיאולוגיה הגדירה בחדות בסוף הברזל א׳ (המאה ה-11 לפנה״ס). הסיפור עוגן בצרעה ואשתאול בצד הישראלי ובתמנה, אשקלון ועזה בצד הפלשתי. תל בית שמש, שנחפר בידי בונימוביץ ולדרמן מ-1990 ואילך, יושב עמק אחד מצפון לצרעה ומראה בדיוק את התקשחות הגבול האתני: צנצנות צוואר ישראליות והיעדר עצמות חזיר בצד אחד של השורק, קרמיקה דו-צבעית פלשתית ועצמות חזיר בשפע בצד השני.

מקדש הפלשתים שבו מת שמשון מוצא מקבילה מרשימה בתל קסילה צפונית לתל אביב, שם חפר עמיחי מזר שלושה מקדשים ברצף תקופת הברזל א׳ (שכבות י״ב–י׳) בין 1971 ל-1989. תוכנית המקדש בשכבה י׳ נתמכת בשני עמודי עץ מרכזיים על בסיסי אבן, הקרובים זה לזה כדי שגיבור בעל זרועות פרושות יוכל אכן להגיע לשניהם — פרט מבני שחוקרים רבים מצטטים כאישור לריאליזם הספרותי של שופטים ט״ז.

עבודתם של טרודה ומשה דותן בתל מקנה-עקרון ובאשדוד, ומאוחר יותר חפירת ארן מאיר בתל צפית (גת), קבעה את התרבות החומרית הפלשתית כפלישה אגאית הנגזרת ממיקנית ג׳ והגיעה עם גלי הים בערך 1175 לפנה״ס. לורנס סטאגר ואחרים הציגו את שמשון, על תחרויות החידות שלו, משתה החתונה בן שבעת הימים, אגדת הדבש והאריה, כגיבור הנושא ביותר את הצבע האגאי במקרא — דמות-ספר שעוצבה דווקא בידי התרבות שעמה נלחם.

תוכנית המקדש בעלת שני העמודים בתל קסילה מעניקה לסיפור שמשון גוף ארכיטקטוני שלא היה לו קודם.עמיחי מזר, חפירות בתל קסילה (Qedem, 1980)