פפירוסי יב (אלפנטינה)

הסיפור המקראי

הרחק בדרום יהודה, היכן שהנילוס רועם מעל אשדות המים בקצה דרום מצרים, ישבה קהילה מזרע ישראל. באו, יש אומרים, בימי מנשה מלך יהודה; אחרים מעלים אותם בדעתם אל פליטים שירדו עם ירמיהו לתחפנחס. החזיקו במצב באי יב — אלפנטינה — לאוצרות מלך פרס, ובנו שם בית ליהו, אלוהי ישראל, חמשה שערים, עמודי ארז, וגג עץ ארז.

שמרו את הפסח בכתב, ושלחו דבר לירושלים ולשומרון; כתבו לבגוהי פחת יהודה ולבני סנבלט פחת שומרון, מבקשים רשות לבנות מקדשם מחדש לאחר שכוהני חנום המצריים שרפוהו באש. בנותם שמן מבטחיה, בניהם שמם ידניה, ונשבעו ביהו — אך גם, בכמה חוזים, בענת-יהו, בת זוגו.

מכתביהם ארמית, אך לבם ישראל. הם ענף לא-ידוע מבית ישראל — הורחקו במדבר ובנהר — נשמרו על פפירוס בחול היבש של אסואן אלפיים וחמש מאות שנה, עד שנחפרו בימינו, ונזכרו.

אֱלָהּ שְׁמַיָּא יִשְׁאַל לִשְׁלָם מָרַנָא בְּכָל עִדָּן, וְיִתֵּן לָךְ רַחֲמִין קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא וּבְנֵי בֵית.תחינת יב לבגוהי (TAD A4.7), 407 לפנה״ס

ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה

פפירוסי אלפנטינה הם קורפוס של כ-175 תעודות ארמיות שנמצאו בין 1893 ל-1908 באי יב (יוונית: אלפנטינה) מול אסואן. הפרסום הראשי נותר ארמית פפירי המאה החמישית לפנה״ס של א. א. קאולי (אוקספורד 1923), עודכן כעת בארבעת כרכי ספר התעודות הארמיות ממצרים העתיקה (TAD, 1986–1999) של בצלאל פורטן ועדה ירדני, שאסף את אוספי ברלין, קהיר וברוקלין.

הקהילה היתה מושבה צבאית בתקופה הפרסית של חיילים יהודאים וארמים בשירות חיל המצב האחמני ששמר על גבולה הדרומי של מצרים. ארכיונם כולל חוזי נישואין (תיק מבטחיה המפורסם), מכירות נכסים, שטרי שחרור, ופפירוס הפסח של 419 לפנה״ס (TAD A4.1) — שבו חנניה כלשהו, אולי בסמכות מלכותית, מורה לקהילה על שמירת חג המצות.

המרשים ביותר הוא מכתב הבקשה של ידניה (TAD A4.7–4.8) משנת 407 לפנה״ס, אל בגוהי, פחת יהוד. המכתב מדווח ששלוש שנים קודם לכן כוהני חנום, בקנוניה עם המפקד הפרסי וידרנגה, הרסו את מקדש יהו. הקהילה מבקשת תמיכה מירושלים ומציינת שכבר כתבה 'ליוחנן הכהן הגדול' — אותו יוחנן הנזכר בנחמיה י״ב:כ״ב — ללא תשובה.

הפפירוסים מתעדים גם סינקרטיזם המטריד את האורתודוקסיה המקראית: שבועות ב'יהו ובענת-יהו' (TAD B7.3), ורשימת תרומות מקדש המתחלקת לשלוש: ליהו, לאלת ענת-בית-אל, ולאל אשם-בית-אל. עדויות אלו ליהוויזם פולתאיסטי טרום-דברימי על הגבול המצרי שינו את ההבנה המחקרית עד כמה הייתה היהדות בית-שני מגוונת.

פפירוסי אלפנטינה הם התעודה הישירה היחידה בעולם של קהילה יהודית במאה החמישית לפנה״ס.בצלאל פורטן, ארכיונים מאלפנטינה (1968)