חנוכת בית המקדש השני
תחת זרובבל ויהושע הכהן הגדול, בעידוד נבואי, נחנך בית המקדש המחודש.
הסיפור המקראי
הבית השני לא נבנה בפאר של הראשון. שבי הגולה היו מועטים, עניים ומוקפים אויבים. זרוּבָּבֶל בן שְׁאַלְתִּיאֵל (צאצא דוד) ויהושע הכהן הגדול הובילו את החזרה הראשונה, אך הבנייה החלה ונעצרה. הנביאים חַגַּי וּזְכַרְיָה היו מעודדיהם. מסר חַגַּי היה ישיר: ספנתם את בתיכם בעוד הבית חרב — לכן הקצירים נכשלים. בנו קודם.
כאשר הוקם המזבח לראשונה ויסוד הבית הוּנַח מחדש, הזקנים שראו את הבית הראשון בכו — 'כִּי-לֹא יָכְלוּ הָעָם לְהַכִּיר קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם.' הבית נחנך ב-516 לפנה״ס, בדיוק שבעים שנה לאחר החורבן כפי שירמיהו ניבא.
הבית השני עמד כמעט שש מאות שנה — זמן ארוך יותר מהראשון. לאורך המאות הוא הורחב, אוים, חולל, הוקדש מחדש (מרד המכבים, 167–164 לפנה״ס), ולבסוף נבנה מחדש בצורה מסיבית על ידי הורדוס הגדול לאחת מפלאי הארכיטקטורה של העולם הקדום.
מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן? וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עָתָּה? הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם?חגי ב׳, ג׳
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
ירושלים בתקופת הפרסים (מאות 6-4 לפנה״ס) מאופיינת ארכיאולוגית ביישוב צנוע — קטן משמעותית מן העיר בעידן הברזל ב'. חותמות 'יהוד' על ידיות כדים המתועדים מאשרים את קיומה של מחוז יהוד הפרסי (יהודה) ומרכז מינהלי פעיל.
ניחומיה פרק ג' מתאר את בניית מחדש של חומות ירושלים באמצע המאה ה-5 לפנה״ס. זיכרונות ניחומיה הם אחד הדוגמאות הקדומות ביותר של נרטיב היסטורי גוף ראשון בתנ״ך.
פפירוסי אלפנטין — מסמכי ארמית ממושבה צבאית יהודית באי אלפנטין על הנילוס, מתוארכים למאה ה-5 לפנה״ס — מספקים חלון יוצא דופן לתוך הקהילה היהודית בתקופת הפרסים.
פפירוסי אלפנטין מגלים קהילה יהודית מהתקופה הפרסית במצרים שמחזיקה מקדש לה' לצד אלים אחרים — חלון מפתיע אל גיוון הפרקטיקה הדתית היהודית הקדומה.בצלאל פורטן (בפרפרזה)