רפורמות יאשיהו
במהלך תיקונים במקדש, הכהן הגדול מוצא את ״ספר התורה״. יאשיהו מטהר את הפולחן.
הסיפור המקראי
תקופת מלכותו של יאשיהו (640–609 לפנה"ס) הייתה תקופה של התחדשות דתית אינטנסיבית בממלכת יהודה. לאחר עשורים של סינקרטיזם והשפעה של פולחנים זרים, המלך הצעיר יזם שיפוץ מסיבי של בית המקדש בירושלים. במהלך שיפוצים אלה, חלקיהו הכהן הגדול גילה 'ספר תורה' שהוזנח או נשכח מזה זמן רב.
כאשר נקרא הספר לפני המלך, הוא קרע את בגדיו באבל, בהבינו עד כמה רחקה האומה מהברית היסודית שלה. יאשיהו יצא מיד לתוכנית רפורמה רדיקלית: הוא השמיד פסילים ומזבחות פולחן זר ברחבי הארץ, ריכז את כל עבודת הקורבנות בבית המקדש בירושלים, וחידש את חגיגת הפסח בקנה מידה ובמסירות חסרי תקדים.
הרפורמות של יאשיהו נתפסות על ידי הכותבים המקראיים כנקודת מפנה בחיי הרוח של יהודה. הוא משובח כמלך אשר 'שָׁב אֶל-ה' בְּכָל-לְבָבוֹ וּבְכָל-נַפְשׁוֹ וּבְכָל-מְאֹדוֹ'. מחויבותו לתורה הכתובה סייעה לבסס את בכורת התורה כמדריך המכריע לחיים היהודיים, התפתחות שהתגלתה כקריטית להישרדות הזהות היהודית במהלך גלות בבל המתקרבת.
וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת בְּרִית לִפְנֵי ה' לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו... בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ.מלכים ב' כ"ג, ג'
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
ה'רפורמה של יאשיהו' היא מוקד מרכזי בביקורת המקרא המודרנית. חוקרים מזהים לעתים קרובות תקופה זו כשלב קריטי בעריכת המקרא. מקובל להניח ש'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' (הספרים מיהושע ועד מלכים ב') לוקטה או נערכה משמעותית בתקופת יאשיהו כדי לתמוך במטרותיו הדתיות והפוליטיות.
מבחינה ארכיאולוגית, סוף המאה ה-7 לפנה"ס מראה סימנים לשינויים מנהליים ודתיים משמעותיים ביהודה. השמדת אתרי פולחן מקומיים (במות) מחוץ לירושלים משתקפת בחלק מהשכבות הארכיאולוגיות, בתאימות למסע יאשיהו לריכוז הפולחן. העידן היה גם תקופה של עצמאות יהודאית יחסית עם קריסת האימפריה האשורית.
גילוי לוחיות הכסף של 'ברכת הכהנים' (כתף הינום) המתוארכות לסוף המאה ה-7 לפנה"ס מספק עדות ארכיאולוגית לשימוש בטקסטים מקראיים בתקופה זו. בעוד חוקרים דנים האם ספר התורה אכן 'נתגלה מחדש' או הולחן מחדש כסמכות עתיקה, ההשפעה של הרפורמה על סטנדרטיזציה של הפרקטיקה היהודית וגיבוש הטקסט המקראי היא בלתי ניתנת להכחשה.
מלכות יאשיהו מייצגת את ה'רגע הקנוני' שבו התורה הכתובה החלה להחליף את המסורת שבעל פה כסמכות הראשית בחיי היהודים.חקר המקרא המודרני