חורבן בית המקדש הראשון
נבוכדנצר שורף את בית המקדש, פורץ את חומות ירושלים, ומגלה את עילית יהודה לבבל.
הסיפור המקראי
נבוכדנאצר השני של בבל צר על ירושלים פעמיים. במצור השני (589–586 לפנה״ס) חומות העיר נפרצו, הבית נשרף בתשעה באב, בניו של צדקיהו נהרגו לנגד עיניו, ואחר כך הוא עוּוַּר ולוקח לבבל בשלשלאות.
חורבן הבית היה הטראומה הגדולה ביותר בחוויה הישראלית מאז יציאת מצרים. מגילת הקינות היא אבל שירי ממושך על העיר שנחרבה. עד היום, תשעה באב נצפה כיום צום לזכר חורבן שני הבתים — התאריך האפל ביותר בלוח השנה הליטורגי היהודי.
הגלות לא הייתה מוחלטת: איכרים נשארו בארץ. כאשר גדליה נרצח, רבים ברחו למצרים — לוקחים את הנביא ירמיהו אתם בניגוד לרצונו — בעוד שאחרים נשארו. השאלה מי מהווה את 'ישראל האמיתי' — הגולים בבבל או אלה שנשארו בארץ — הפכה למקור מחלוקת מרה.
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל — שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן.תהלים קל״ז, א׳
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
הכרוניקות הבבליות — סדרת לוחות כתב יתדות המתעדים מסעות צבאיים בבליים — מתעדים את מסעות נבוכדנאצר נגד יהודה ומאשרים את המצור הראשון על ירושלים (598 לפנה״ס). רשומות מינהל בבליות (לוחות יהויכין) מאשרות עוד כי המלך הגולה קיבל מנות מזון בבבל.
הראיות הארכיאולוגיות לחורבן הבבלי של ירושלים נרחבות: שכבות שרופות, חיצי בבל, ושפל חורבן נמצאו בעיר דוד, הרובע היהודי, ובלכיש. אגרות לכיש — חרסיות כתובות בעברית ממש לפני נפילת העיר — מתארות תקשורות נואשות בין עמדות כשצבאות בבל התקרבו.
מודלים דמוגרפיים מבוססים על סקרי אתרים ארכיאולוגיים מצביעים על כך שיהודה איבדה כ-75–85% מאוכלוסייתה במאה ה-6 לפנה״ס.
הכרוניקות הבבליות מתעדות את נבוכדנאצר כובש ירושלים ולוקח את יהויכין שבוי. זהו אחד האישורים החיצוניים החזקים ביותר לאירוע מקראי.דונלד ווייזמן (בפרפרזה)