נפילת מצדה
אחרוני הסיקריים במצדה נוטלים את חייהם במקום להיות משועבדים בידי רומא.
הסיפור המקראי
מבצר מצדה, השוכן על צוק מבודד המשקיף על ים המלח, הפך למעוז האחרון של המרד הגדול נגד רומא. לאחר חורבן ירושלים ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה, קבוצת מורדים יהודים הידועה בשם 'סיקריים', בהנהגת אלעזר בן יאיר, מצאה מקלט במבצר-ארמון שבנה המלך הורדוס שנים קודם לכן.
במשך שלוש שנים החזיקו מגיני מצדה מעמד מול הלגיון העשירי הרומי. המצביא הרומי פלביוס סילבה בנה בסופו של דבר סוללת מצור אדירה כדי לפרוץ את חומות המבצר. על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, כאשר הבינו המורדים כי הסוף קר וכי הם צפויים לעבדות או להוצאה להורג, הם קיבלו החלטה מצמררת למות כאנשים חופשיים.
אלעזר בן יאיר נשא נאום מרגש ששכנע את 960 הגברים, הנשים והילדים לשלוח יד בנפשם. כאשר הרומאים נכנסו לבסוף למבצר, הם מצאו שתיקה ואת גופות המגינים. למרות שזהו אינו אירוע המופיע בתנ"ך, מצדה הפכה לסמל רב עוצמה לגבורה יהודית, הקרבה והקריאה הבלתי פוסקת לחירות לאומית.
נָמוּתָה בְּטֶרֶם נִהְיֶה עֲבָדִים לְאוֹיְבֵינוּ, וְנַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם בִּבְנֵי חֹרִין.נאום אלעזר בן יאיר (על פי יוסף בן מתתיהו)
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
חפירות ארכיאולוגיות במצדה, בראשות יגאל ידין בשנות ה-60, סיפקו שפע של עדויות פיזיות התומכות ומבהירות את התיאור ההיסטורי של יוסף בן מתתיהו. החפירות חשפו את שרידי הארמון הצפוני המפואר של הורדוס, בורות מים מתוחכמים וחומות סוגרים שבהן חיו המורדים. מערכת המצור הרומית היא מהשמורות בעולם.
צוותו של ידין גילה ממצאים רבים מתקופת המורדים, כולל מקוואות, שרידי בית כנסת ומגילות, המאשרים כי המגינים שמרו על אורח חיים יהודי דתי גם תחת מצור. אחד הממצאים המפורסמים ביותר היה סט של 11 חרסים (אוסטרקונים) שעליהם נכתבו שמות, שאחד מהם הוא 'בן יאיר'. רבים מאמינים שאלו היו הגורלות שהוטלו לקביעת סדר ההתאבדות.
בעוד שחלק מההיסטוריונים המודרניים הטילו ספק בפרטים מסוימים בתיאורו של יוסף בן מתתיהו—כמו הפרטים המדויקים של ההתאבדות המונית—הרשומה הארכיאולוגית אינה מותירה ספק לגבי קנה המידה של המצור הרומי ונחישות המגינים. האתר מוכר כיום כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מצדה היא דוגמה ייחודית למערכת מצור רומית וסמל למאבקו של עם למען חירותו.ציטוט מהכרזת אונסק"ו