חורבן בית המקדש השני
בעקבות המרד הגדול, לגיונות טיטוס שורפים את המקדש בתשעה באב.
הסיפור המקראי
המרד הגדול נגד רומא (66–73 לספה״נ) החל במחלוקת מס ובטבח של חיילים רומאים בירושלים. כאשר אספסיינוס הוכתר לקיסר ב-69 לספה״נ, בנו טיטוס המשיך במצור על ירושלים. העיר נפלה בתשעה באב — אותו תאריך, ציינו הרבנים, שבו נחרב הבית הראשון. הבית עלה באש.
יוסיפוס, שנלחם לצד המורדים היהודים ועבר לצד רומא, היה היסטוריון עדי-ראייה. חשבונו על ההרס מחריד: רעב כה חמור שהורים אכלו את ילדיהם, גופות המתים ממלאות את העמקים, ההסתערות הסופית ושריפת הבית.
חורבן הבית לא היה רק תבוסה צבאית — הוא היה משבר אונטולוגי. כל מבנה הדת הישראלית — מערכת הקרבנות, הכהונה, לוח הבית, עבודת הלויים — פסק ביום אחד. תשובת הרבנים הייתה רדיקלית ויצירתית: תפילה מחליפה קרבן, בית הכנסת מחליף את הבית, הרב מחליף את הכהן. החורבן יצר את היהדות של אלפיים השנים האחרונות.
וכך הביאו את חורבן ירושלים — עיר המפורסמת מעל לכל האחרות תחת השמים.יוסיפוס, מלחמת היהודים ו' (בפרפרזה)
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
חורבן ירושלים ב-70 לספה״נ מאושר על ידי מקורות עצמאיים מרובים: יוסיפוס, היסטוריונים רומיים (טציטוס, סואטוניוס, קסיוס דיו), קשת טיטוס ברומא, וראיות ארכיאולוגיות נרחבות. 'הבית השרוף' ברובע היהודי של ירושלים שומר על שכבת החורבן בפרטים יוצאי דופן.
פלטפורמת הבית שנבנתה על ידי הורדוס — הפרויקט הבנייתי הגדול ביותר בעולם הקדום — עדיין גלויה חלקית היום. הכותל המערבי הוא קיר התמך המערבי של פלטפורמת הבית של הורדוס, ולא קיר הבית עצמו.
אומדני אוכלוסייה לירושלים לפני המרד נעים בין 100,000 ל-600,000. המרד גרם לשיבוש דמוגרפי מסיבי: ניצולים נלקחו לעבדות, ברחו, או הועברו לישוב מחדש.
הבית השרוף ברובע היהודי של ירושלים שומר את רגע החורבן ב-70 לספה״נ בדיוק מקלל: חנית, שולחן מפויח, עצם זרוע של אישה צעירה.נחמן אביגד (בפרפרזה)