מלכת שבא
מלכה דרומית מגיעה עם גמלים וזהב לבחון את חכמת שלמה; מסורות אתיופיות ותימניות תובעות את צאצאיה.
הסיפור המקראי
ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם יהוה, באה לנסותו בחידות. ותבוא ירושלימה בחיל כבד מאוד, גמלים נושאים בשמים וזהב רב מאוד ואבן יקרה; ובאה אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה. ויגד לה שלמה את כל דבריה, לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה. ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה, והבית אשר בנה, ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו אשר יעלה בית יהוה — ולא היה בה עוד רוח.
אמרה אל המלך: אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך. ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני; והנה לא הוגד לי החצי, הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי. אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד, השומעים את חכמתך. יהי יהוה אלוהיך ברוך, אשר חפץ בך לתיתך על כיסא ישראל; באהבת יהוה את ישראל לעולם, ויישימך למלך לעשות משפט וצדקה.
ותתן למלך מאה ועשרים כיכר זהב ובשמים הרבה מאוד ואבן יקרה: לא בא כבושם ההוא לרוב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה. וגם אוניות חירם אשר נשאו זהב מאופיר, הביאו מאופיר עצי אלמוגים הרבה מאוד ואבן יקרה. נתן המלך שלמה למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה, מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה. ותפן ותלך לארצה, היא ועבדיה.
וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי: הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.מלכים א׳ י׳, ז׳
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
ממלכת שבא ההיסטורית בדרום ערב (תימן המודרנית) מאושרת ארכיאולוגית בשפע. הבירה הסבאית במאריב, עם סכר העפר הגדול שלה (סכר מאריב, בשימוש רציף מן המאה השמינית לפנה״ס לכל המוקדם עד פריצתו הסופית סביב 575 לספירה) ומקדש אווואם המוקדש לאל אלמקה, נחפרה בידי המכון הארכיאולוגי הגרמני (בורקהרד פוגט) משנת 1988 ואילך. כתובות מלכותיות סבאיות נוקבות במלכים (מקרבים) השולטים בציוויליזציה חקלאית מתוחכמת על דרכי הקטורת מן המחצית השנייה של האלף הראשון לפנה״ס; אם המוסד נמתח אחורה למלכה מן המאה ה-10 שנוי במחלוקת.
החלופה הצפון-ערבית — שהמלכה באה ממושבת מסחר סבאית בחיג׳אז, אולי ליד תימא או דדן — קיבלה דחיפה במאה ה-20 עם תגליות אפיגרפיות שהראו ששבא היו לה מאחזים צפון מאריב במידה ניכרת כבר בתחילת האלף הראשון. עבודתו של קנת קיצ׳ן על כרונולוגיית דרום ערב טוענת לאופק של המאה ה-10 לסבאים הצפוניים האלה שתואם את התאריך המקראי טוב יותר מאשר התימני. שתי הקריאות אינן בלעדיות: מלכה סבאית יכולה הייתה לשלוט בקונפדרציה שקישרה את לב תימן עם המושבות המסחריות בגבול ישראל.
סחורות המסחר עצמן הן הראיה ההיסטורית הבטוחה ביותר. הטקסט מזכיר גמלים נושאי בשמים, זהב ואבני חן — וסחר הקטורת בעידן הברזל בין דרום ערב והלבנט מתועד היטב ארכיאולוגית. לבונה מעצי הבוסווליה של דופאר וחדרמאות, מור מעצי הקומיפורה, זהב וריחנים — היו ענפי המשק הדרום-ערבי ובסיס עושרו. ביות הגמל בעידן הברזל, שהובטח בעבודת ספיר-חן ובן-יוסף בתמנע לסוף המאה ה-10 לפנה״ס, מתכנס בקושי עם דרישות הכרונולוגיה של הסיפור המקראי.
ממלכת שבא היא היסטוריה ממשית; המלכה שביקרה את שלמה היא היסטוריה בלתי-ניתנת לשחזור; הנרטיב המקראי יושב בצומת שבו דרכי המסחר של עידן הברזל פגשו את זיכרון חצר המלוכה.קיצ׳ן, בפרפרזה מתוך Documentation for Ancient Arabia (1994)