בניית בית המקדש הראשון

הסיפור המקראי

דוד כבש את ירושלים מהיבוסים — עיר שאף שבט לא לקח קודם, לא שייכת לאף שבט, קרקע ניטרלית במרכז האומה — ועשה אותה לבירתו. הוא הביא שם את ארון הברית, רוקד לפניו בכל כוחו. אך שלמה בנו בנה את הבית. נאמר לדוד שאינו יכול לבנות: הוא היה איש דמים. המשימה נפלה לאיש השלום — שלמה.

שבע שנות בנייה. אמנים פיניקים שנשלחו על ידי חירם מלך צור סיפקו את הארז והמיומנות. בתא הפנימי ביותר, קדש הקדשים, עמד ארון הברית, מוצל על ידי שני כרובים ענקיים מעץ זית, כנפיהם הפרושות נוגעות מקיר לקיר. לא דלק שם פנס. לא עמד שם פסל. החדר היה ריק פרט לארון.

בחנוכת הבית, שלמה התפלל אחת התפילות הנאלגניות ביותר בתנ״ך: 'כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ — אַף כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.' זוהי תפילה שמבטלת את עצמה: מעשה בניית בית לאלוהים מלווה בהכרה שאלוהים אינו ניתן לדיור.

במשך ארבע מאות שנה הבית עמד כמרכז החיים הדתיים הישראליים — הציר של העולם, המקום שבו שמיים וארץ נפגשו. ואז נבוכדנאצר בא, ונשרף.

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ.מלכים א׳ ח׳, כ״ז

ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה

תיאור בית-המקדש של שלמה (מלכים א׳ ו'-ח') מפורט מספיק לייצר שחזורים ארכיטקטוניים. התוכנית התלת-חלקית — אוּלָם, הֵיכָל, דְּבִיר — מקבילה למקדשים כנענים ופיניקים שנחפרו מהעידן הברזל. ההקבלה הקרובה ביותר היא המקדש בתל תַיְנַת בטורקיה המודרנית, כמעט זהה ארכיטקטונית.

השאלה בדבר ממדי שלמה ההיסטוריים שנויה במחלוקת עזה. החפירות במגידו ובחצור מצאו 'שערים שלמוניים' בעיצוב זהה, עקבי עם תוכנית בנייה מרוכזת.

ארון הברית — תיבת עץ שיטה המתוארת בשמות כ״ה — נעלמת מההיסטוריה לאחר חורבן הבית הבבלי ב-586 לפנה״ס. הוא אינו מוזכר ברשימות כלי הבית שנלקחו לבבל. גורלו אינו ידוע.

תוכנית המקדש התלת-חלקית — אוּלָם, הֵיכָל, קדש הקדשים — אינה המצאה מקראית. זוהי צורת המקדש הסורית-פלסטינית הסטנדרטית של עידן הברזל.וויליאם דבר (בפרפרזה)