בניית מקדש שלמה
חירם מצור מספק ארזי לבנון; שלושים אלף אנשי עבודה ושלושת אלפים ושלוש מאות נציבים מקימים את בית יהוה בשבע שנים.
הסיפור המקראי
ויהי בשנת ארבע מאות ושמונים לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בשנה הרביעית לחודש זיו — הוא החודש השני — למלוך שלמה על ישראל, התחיל לבנות את בית יהוה. הבית שישים אמה אורכו, עשרים רוחבו, שלושים קומתו. האולם על פני היכל הבית עשרים אמה אורכו, עשר אמה רוחבו. עשה לבית חלוני שקופים אטומים. בנה על קיר הבית יציעים סביב, שלוש קומות. הבית בהיבנותו אבן שלמה מסע נבנה: ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו.
ויישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה: אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים; עבדי יורידו מן הלבנון ימה, ואני אשימם דוברות בים עד המקום אשר תשלח אלי. ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל — שלושים אלף איש — וישלחם לבנון עשרת אלפים בחודש חליפות; חודש יהיו בלבנון, שני חודשים בביתו. שבעים אלף נושאי סבל, שמונים אלף חוצב בהר, מלבד שרי הניצבים אשר על המלאכה — שלושת אלפים ושלוש מאות, רודים בעם העושים במלאכה.
ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים, את בית יהוה ואת בית המלך — חירם מלך צור נישא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו — אז ייתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל. בא חירם לראותם, ולא ישרו בעיניו, ויקרא להם ארץ כבול. נראה יהוה אל שלמה בגבעון בלילה, ויאמר: שמעתי את תפילתך; הקדשתי את הבית הזה אשר בנית, לשום שמי שם עד עולם, והיו עיני וליבי שם כל הימים.
וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה: וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.מלכים א׳ ו׳, ז׳
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
מעולם לא נחשפו שרידים ארכיאולוגיים של מקדש ראשון — הרצפה תחת הר הבית היא שחזור מתקופת הורדוס, והאיסור הרבני על חפירה ברצפה עצמה מוחלט. מה שיש לנו זה ראיות השוואתיות. המקבילה הקרובה ביותר הידועה היא מקדש תל תאינת בדרום טורקיה, שנחפר בידי המכון המזרחי (שיקגו) בשנות ה-30 וב-1999 ואילך, מתוארך למאה ה-9 או ה-10 לפנה״ס. תל תאינת חולק את התוכנית של חדר ארוך, החלוקה התלת-חלקית (אולם, היכל, קודש הקודשים), עמודי הכניסה, חדרי הצד — כל תכונה ארכיטקטונית שמלכים א׳ ו׳ מייחס למקדש שלמה.
האומנות הפניקית המתוארת במלכים א׳ ה׳-ז׳ מאושרת היטב ארכיאולוגית. שיבוצי השנהב הפניקיים (אוצרות שומרון, נמרוד וארסלאן טאש) מראים את סוג חיתוך הכרובים והעלים שמתאר טקסט המקדש. עבודת המתכת הפניקית — ים הנחושת, הכיורים המוכים, המנורות — מוצאת מקבילות טכניות בח׳רבת אן-נחאס ובפיינאן בוואדי הערבה, שם חפירות ארז בן-יוסף הראו התכת נחושת תעשייתית בקנה-מידה תקופת הברזל; השימוש המקראי בחירם מצור גם כספק ארזים וגם כאומן ראשי תואם את מה שאנחנו יודעים על המרכזים הפניקיים כמובילי תקופת הברזל בעבודת מתכת.
מערכת המס שכפה שלמה — שלושים אלף ישראלים בלבנון ומאה וחמישים אלף במחצבות — תייצג, אם פשוטה כמשמעה, את פרויקט הבנייה הגדול ביותר של תקופת הברזל בלבנט. רוב החוקרים המודרניים רואים בנתונים סכמטיים ולא נתוני מפקד; המציאות הבסיסית של עבודת כפייה עונתית מאושרת היטב במזרח הקדום. ארץ כבול שלא מצאה חן בעיני חירם היא ככל הנראה הרמה החקלאית של מערב הגליל סביב כפר כאבול המודרני — פנים-יבשתי ועני בעצים, בדיוק סוג הפיצוי שמלך פניקי המעוניין במסחר ימי לא היה מוצא מושך.
המקבילה הארכיאולוגית הקרובה ביותר למקדש שלמה היא תל תאינת: אותה תוכנית תלת-חלקית, אותם עמודי כניסה, אותם חדרי צד — ומתוארך לאותו אופק של המאות ה-9–10.האריסון ואוסבורן, Journal of Cuneiform Studies 64 (2012)