בני ישראל
כל הסיפוריםציר זמן
קראו ב:Englishעבריתالعربية
הממלכה המאוחדת
סיפור

שמואל ממליך את שאול

בערך 1030 לפנה״ס

השופט האחרון מושח באי-רצון את מלכה הראשון של ישראל; קשתו הטרגית של שאול מן הנבואה אל הטירוף מתחילה.

הסיפור המקראי

זקן שמואל, ובניו לא הלכו בדרכיו אלא נטו אחרי הבצע ולקחו שוחד והטו משפט. התקבצו זקני ישראל ויבואו אל שמואל הרמתה ויאמרו: הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים. וירע הדבר בעיני שמואל; התפלל אל יהוה, וענה: שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך, כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם. הראה להם משפט המלך אשר ימלוך עליהם: ייקח את בניכם למרכבותיו, את בנותיכם לטבחות, את מעשר שדותיכם וצאנכם; וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם, ולא יענה אתכם יהוה ביום ההוא.

שאול בן קיש משבט בנימין היה בחור וטוב — משכמו ומעלה גבוה מכל העם. אבדו אתונות קיש; יצא שאול לבקשן, ואחרי שלושה ימים בא עם נערו אל עיר הרואה. אמר יהוה לשמואל ביום הקודם: מחר כעת הזאת אשלח אליך איש מארץ בנימין, ומשחתו לנגיד על עמי ישראל. יצק שמואל פך שמן על ראשו של שאול ויישקהו ויאמר: הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד?

כינס שמואל את ישראל המצפה והפיל גורל: נפל תחילה על שבט בנימין, אז על משפחת מטרי, אז על שאול בן קיש. ביקשוהו; נחבא אל הכלים. הוציאוהו, ויעמוד בתוך העם, גבוה מכולם. אמר שמואל: ראיתם את אשר בחר בו יהוה? וירעו כל העם ויאמרו: יחי המלך! כתב שמואל את משפט המלוכה בספר וינח לפני יהוה. אך בני בליעל אמרו: מה יושיענו זה? ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה.

כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.שמואל א׳ ח׳, ז׳

ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה

בירת שאול המסורתית, גבעת בנימין, זוהתה בידי ויליאם פוקסוול אולברייט עם תל אל-פול, תל קטן בקצה הצפוני של ירושלים המודרנית; הוא חפר בו ב-1922 ושוב ב-1933. אולברייט מצא מצודה מבוצרת מתקופת הברזל א׳ — צנועה בגודלה, עם אבני בולדר במשקל פינתי — שכינה מצודת שאול ותיארך לסוף המאה ה-11 לפנה״ס. ניתוח חוזר של פטריק ארנולד וישראל פינקלשטיין הטיל ספק אם המבנה הוא באמת מצודה מלוכנית מוקדמת או פשוט בית-חווה מבוצר רגיל של התקופה. האתר טמון כיום תחת ארמון המלך חוסיין הירדני שלא הושלם.

המעבר מצ׳יפדום למלוכה בהר של המאה ה-11 הפך למוקד מרכזי של ארכיאולוגיה חברתית-מדעית. הכרונולוגיה הנמוכה של פינקלשטיין טוענת שכפרי ההר של הברזל א׳ אינם מראים שום עדות למינהל ברמת מדינה לפני סוף המאה ה-10 — אין ארכיטקטורה מונומנטלית, אין חותמות מלכות, אין תשתית מס. אמיחי מזר והכרונולוגיה הקונבנציונלית משיבים שניתן לראות התהוות-מדינה ראשונית בריכוזיות הדרגתית של אחסון, ביצור ודיור עילית כבר במאה ה-11.

מאמרו הקלאסי של לורנס סטאגר, The Archaeology of the Family (1985), שיחזר את בית האב של הברזל א׳ כיחידה החברתית-כלכלית הבסיסית שממנה צמחה הן הקונפדרציה השבטית והן הפרוטו-מלוכה. בית ארבעת המרחבים, ממגורת הכפר, חקלאות מדרגות עונתית, היעדר חזיר — כולם מתכנסים לחברה אגררית קטנת-קנה-מידה שבה מנהיג מלחמתי כריזמטי כשאול היה קטגוריה מוכרת לפני שהיה מלך.

מלכותו של שאול, אם בכלל היתה, הייתה צ׳יפדום — וגם המשפט הזה נדיב כלפי הרישום הארכיאולוגי.פינקלשטיין, בפרפרזה מתוך The Forgotten Kingdom (2013)