מגדל בָּבֶל
האנושות בונה מגדל לעלות לשמים; אלוהים מבלבל את לשונותיה ופזרה על פני הארץ — הסבר מקראי לגיוון העמים והשפות.
הסיפור המקראי
ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ויהי בנסעם מקדם, וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם. ויאמרו איש אל רעהו: 'הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.' ותהי להם הלבנה לאבן והחֵמָר היה להם לחומר.
ויאמרו: 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים, ונעשה לנו שם — פן נפוץ על פני כל הארץ.' הטכנולוגיה של אנושות מאוחדת היא כאן לבנה צרופה וסירוב להתפזר. הפרויקט הפוליטי הראשון אחרי המבול הוא בניית מבצר כנגד אותו פיזור עצמו שעליו ציווה אלוהים.
וירד ה׳ לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. ויאמר ה׳: 'הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.'
ויפץ ה׳ אותם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בָּבֶל — כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ. מאותו פיזור באו שבעים אומות העולם; ומאחת מהן, ממשפחת שם, יבוא בעוד דורות האיש שייקרא מאור.
עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ.בראשית י״א, ט׳
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
סיפור מגדל בבל מובן ברוב המחקר כתגובה ספרותית לזיגוראטים של מסופוטמיה — מגדלי-המקדש המדרגיים שדומיננטיים בקווי השמיים של ערים כאור, אורוק ובבל למשך אלפיים שנה. המועמד המפורסם ביותר, ויעד הסיפור הסביר ביותר של בראשית י״א, הוא האֶתֶמֶנַנקי שבבבל — 'בית יסוד השמים והארץ' — זיגוראט בן שבעה שלבים שהוקדש למרדוך וגובהו במקור היה אולי 91 מטר.
חפירותיו הגרמניות של רוברט קולדוויי בבבל (1899-1917) חשפו את יסודות האתמננקי ואישרו שמידותיו תואמות את אלה שמסר הרודוטוס ואת לוח האסגיל, מסמך כתב יתדות המתעד את מידותיו של המקדש. שיחזוריו של סדאם חוסיין בשנות ה-80 גרמו לנזק נוסף ניכר. המבנה נהרס בידי פועלי אלכסנדר מוקדון בשנת 331 לפנה״ס לקראת בנייה מחדש מתוכננת שלא יצאה לפועל.
פרט הלבנה השרופה והחֵמָר נכון בדיוק לאדריכלות מסופוטמיה הדרומית: למישור הסחף אין אבן הראויה לחציבה, ולכן אדריכלותו המונומנטלית התבססה על לבנים אפויות (libittu) בקישור חמרי בִּיטוּמֶן הנוטף ממקורות טבעיים סמוך להית שעל הפרת. ההבחנה המקראית 'ותהי להם הלבנה לאבן והחֵמָר היה להם לחומר' (בראשית י״א, ג׳) היא תיאור אתנוגרפי מדויק של טכנולוגיית הבנייה הבבלית.
מוטיב בלבול הלשונות עצמו הוא נחלת המסורת המסופוטמית. בשיר השומרי 'אנמרכר ואדון אררתא' מצוי קטע המתאר תקופה ראשונית שבה 'כל העמים שיבחו את אנליל בלשון אחת' — ואחר כך הפרעה מאוחרת באחדות לשונית זו בידי האל אנקי. הסופרים המקראיים ירשו את המוטיב הפילולוגי-העממי הזה והשליכו אותו על בבל עצמה: העיר הגדולה היא, בספרות הנבואה, תמיד סמל היהירות האנושית.
האתמננקי היה אב-טיפוס של מגדל בבל המקראי — שמו, מיקומו בשנער (שומר), בנייתו מלבנים אפויות, נטישתו בתקופה ההלניסטית — הכול מתאים.אנדרו ג׳ורג׳, טקסטים טופוגרפיים בבליים (1992)