מצור אשור על ירושלים

הסיפור המקראי

ב-701 לפנה״ס צעד סנחריב מלך אשור נגד יהודה המרדנית. הוא כבש ארבעים ושש ערים מבוצרות וגרש את תושביהן. החשבון בכרוניקות שלו עצמו מפורט ומתפאר — עד שמגיע לירושלים. שם השפה משתנה: במקום 'כבשתי', אנו קוראים 'נעלתי את חזקיהו כציפור בכלוב.'

חזקיהו הכין את ירושלים גאוניות למצור: מנהרת השילוח, הישג הנדסי מרשים, הסיטה את מים מעין הגיחון פנימה לתוך חומות העיר. המנהרה — 533 מטר של סלע חצוב ביד, שנחצבה משני קצות ונפגשה באמצע — עובדת עד היום, 2,700 שנה אחרי בנייתה.

הניצחון הניסי של ירושלים הפך מוטיב תיאולוגי עוצמתי: אי-ניתנות ציון לפגיעה, העיר שבה שוכן האל. אך זה היה גם מסוכן תיאולוגית — הנביאים המאוחרים יותר, בפרט ירמיהו, היו צריכים להתווכח נגד אלו שהזכירו את נס סנחריב כדי לטעון שירושלים לעולם לא תיפול.

'וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף.'

אֶת-חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר לֹא הִתְכַּנַּע לְעֻלִּי — הֲסִיגֹתִיו כְּצִפּוֹר בְּכֶלֶא בִּירוּשָׁלָיִם עִירוֹ.פריזמה של סנחריב (מוזיאון המכון המזרחי, שיקגו)

ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה

מסע סנחריב של 701 לפנה״ס הוא אחד האירועים המתועדים ביסודיות ביותר בהיסטוריה הישראלית, שאושר על ידי שלושה מקורות עתיקים עצמאיים: המקרא העברי, כרוניקות סנחריב שלו עצמו, והחפירות הארכיאולוגיות בלכיש.

הכיבוש של לכיש מתואר על תבליטי לכיש — סדרת לוחות אבן מארמון סנחריב בנינווה (כיום במוזיאון הבריטי). חפירות בתל לכיש אישרו שכבת חורבן מסיבית מתקופה זו.

השרידה של ירושלים מוזרה היסטורית. כרוניקות סנחריב אינן טוענות לכיבוש העיר. הוצעו הסברים מספר: מחלה במחנה האשורי, איום צבאי מוסלם ממצרים או בבל, או תשלום מוסכם שאפשר לסנחריב לסגת. חזקיהו שילם מס עצום, שאושר על ידי המקרא ועל ידי הכרוניקות האשוריות.

תבליטי לכיש במוזיאון הבריטי נותנים לנו את התיאור המפורט ביותר של מצור מזרח-קרוב עתיק — והארכיאולוגיה אישרה כל פרט.דוד אוסישקין (בפרפרזה)