עצמאות ישראל
עם שב לריבונות בארץ אבותיו לאחר כמעט אלפיים שנה.
הסיפור המקראי
ב-14 במאי 1948 (ה' באייר תש"ח), דוד בן-גוריון קרא את מגילת העצמאות בתל אביב. לראשונה מזה כמעט אלפיים שנה, הריבונות היהודית חודשה בארץ ישראל. המסמך עיגן זכות זו לא רק בטרגדיה של השואה, אלא בקשר ההיסטורי והרוחני הרציף.
ההשלכות התיאולוגיות היו עצומות. רבים ראו בהקמת המדינה את 'ראשית צמיחת גאולתנו'. עם זאת, שעות ספורות לאחר ההכרזה פלשו חמישה צבאות ערב ופתחו במלחמת העצמאות.
ישראל שרדה, ומיד פתחה את שעריה לפליטים יהודים. חוק השבות (1950) הבטיח את זכותו של כל יהודי לעלות. מאות אלפים הגיעו מאירופה, ואחריהם גלי עלייה מארצות ערב והאסלאם.
אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.מגילת העצמאות, 14 במאי 1948
ארכיאולוגיה · היסטוריה · גנטיקה
הקמת ישראל ב-1948 הייתה שיאה של התנועה הציונית שהחלה בסוף המאה ה-19. תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947 הציעה לחלק את הארץ למדינה יהודית וערבית.
מלחמת 1948 (מלחמת העצמאות) הסתיימה בהרחבת גבולות ישראל. המלחמה גם יצרה משבר פליטים פלסטיני מסיבי, המכונה בערבית 'הנכבה' (האסון).
במקביל, התרחש שינוי דמוגרפי במזרח התיכון הרחב. עוינות גוברת במדינות ערב הובילה ליציאה כמעט מוחלטת של קהילות יהודיות עתיקות, שרובם התיישבו בישראל.
הקמת ישראל הייתה רעידת אדמה גיאופוליטית, שיצרה בו-זמנית מקלט לפליטים יהודים והציתה סכסוך אזורי ממושך.קונצנזוס היסטורי מודרני